פירוק חברה מרצון

בבסיס פירוק חברה מרצון עומד עיקרון מרכזי אחד – החברה אינה חדלת פרעון ויש ביכולתה לפרוע את כל חובותיה כלפי כל מי שהתחייבה כלפיו. במצב זה, מאפשר החוק לבעלי המניות עצמם לסיים את פעילות החברה בעצמם וללא התערבותו של בית המשפט. כמובן, שמצב זה משתנה כאשר לחברה ישנם נושים רבים או חובות שהיא איננה יכולה לעמוד בהם. או אז, נדרשת התערבותו של בית המשפט על מנת להבטיח כי כל הנושים והחייבים יקבלו את כספם לפני בעלי המניות.

על מנת להתחיל בתהליך של פירוק מרצון, נדרשים הדירקטורים של החברה להצהיר בפני עו"ד כי החברה איננה חדלת פרעון וכי יש ביכולתה לפרוע את כל חובותיה. עם קבלת הצהרה זו, משתנה הסטאטוס של החברה מחברה "פעילה" לחברה "לקראת פירוק".

כעת, רשאית החברה לכנס את בעלי המניות שלה ולקבל החלטה על פירוק החברה ועל מינויו של מפרק, אשר יהיה אחראי על סגירת עסקיה של החברה באופן מסודר. החלטה זו יש לפרסם ברשומות (קובץ פרסומים רשמי המפורסם על ידי המדינה) ולדווח לרשם החברות.

בתום פעולות הפירוק, על המפרק (שהוא בדרך כלל עו"ד) להגיש לרשם החברות דו"ח בו הוא מפרט כיצד התנהל הפירוק ומה נעשה בנכסי החברה. בדרך כלל, לאחר שלושה חודשים מהגשת דוח המפרק, החברה נחשבת כ"מחוסלת" ונמחקת ממרשם החברות.

יצויין כי בפרוצדורה זו של פירוק מרצון, מחוייבות כלל החברות, גם אם מדובר בחברת יחיד.

פנו אלינו ונשמח לסייע.