בתי המשפט היטיבו להגדיר את הזכות לפרטיות "כזכות להיעזב לנפשך". כלומר, ההכרה הזאת שלכל אדם יש את הזכות שלא יטרידו אותו, יעקבו אחריו, יתעדו אותו, יאזינו לו או יצלמו אותו כשהוא ברשות היחיד. אך זכות זו, ככל הזכויות, היא כמובן זכות יחסית והיא ניתנת גם לפרשנות ולצמצום בהתאם לנסיבות העניין.
היכולת והקלות להתחקות או לעקוב אחרי אנשים השתנתה ללא היכר בעשורים האחרונים והעובדה שבה בכל רגע נתון ניתן לעקוב, להאזין או לתעד אותנו הפכה לדבר כמעט מובן אליו. עד כדי כך, שבמקרים שונים, רשויות המדינה מזכירות לאזרחים כי יש להם זכות לפרטיות ועליהם לשמור עליה.
הזכות לפרטיות באה לידי ביטוי גם בנושאים של צילום ותיעוד אנשים במרחב הציבורי והשימוש בצילומים אלה. הנחת המוצא היא, כי כאשר אין לאדם ציפייה לפרטיות, למשל במהלך טיול בחוף הים או ברחוב, צילומו אפשרי. זאת להבדיל ממקומות פרטיים כגון בביתו של אדם, בחדרו או במקומות ציבוריים בהם יש ציפייה לפרטיות (למשל בתוך תא של שירותים ציבוריים או חדר במלון). השאלה היא כמובן שאלת מטרת השימוש. כך למשל, גם אם ניתן לצלם אדם כשהוא רוכש בגדים ברשת מסחרית מפורסמת, אין הדבר מתיר לאותה רשת להשתמש בדמותו לשם פרסומה או לשם השגת רווח כלשהו.
סוגיות שונות הנוגעות לדיני פרטיות עולות כיום במגוון תחומים ורלוונטיות לכל עסק במסגרת הפעילות שלו. החל מעסקים אשר מפעילים אתרי אינטרנט שאוסף מידע (דאטה) כלשהו אודות המשתמשים ומנהלים מאגר מידע, חברות פרסום או חברות דיגיטל אשר מבקשות למקד את הפרסום ולהתאים ללקוחותיה, וכלה ביוצרי קולנוע , טלוויזיה ומדיה העושים שימוש בדמויות של משתתפים במהלך יצירותיהם. כל אלה ועוד מחוייבים לתת את הדעת בנושאי פרטיות ולבצע הסדרה מתאימה על מנת למנוע חשיפה לתביעות משפטיות.
חוק הגנת הפרטיות קובע שורה של מעשים אשר ייחשבו כפגיעה בפרטיות וגם מצבים בהם הפגיעה תהיה מותרת. למשל הפגיעה בפרטיות נעשתה בתום לב כאשר הפוגע לא ידע שהוא מפר את הפרטיות וגם לא היה עליו לדעת, הפגיעה נעשתה לשם הגנה על עניין אישי כשר ועוד.
משרדנו עוסק רבות בתחום זה ונשמח לסייע ולייעץ לכם בכל עניין.
