צור קשר
מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי
מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי
אך טבעי הוא לחשוב כי שיר, מגלם בו רק שתי זכויות יוצרים נפרדות, האחת על מילות השיר ואילו השנייה על הלחן. אך זהו, למרבה הפלא, איננו המצב. חוק זכות יוצרים מעניק זכות יוצרים נוספת ונפרדת גם למקליט השיר (לרוב מדובר בחברת התקליטים).
כך יוצא שכל שיר מוקלט טיפוסי מגלם בו בעצם שלוש זכויות יוצרים נפרדות: זכות יוצרים על המילים, זכות יוצרים על הלחן וזכות יוצרים על ההקלטה.
לכן, בכל פעם בה נבקש להשמיע שיר באופן פומבי מתוך תקליטור, שעליו מופיעה ההקלטה של השיר, יש לקבל את הסכמתם של שלושת בעלי זכויות היוצרים שהזכרנו. והסכמה שווה כסף.
איך עושים זאת?
מאחר ואכיפת זכויות היוצרים הינה כמעט בלתי אפשרית עבור היוצר הממוצע, מעדיפים היוצרים להעביר את זכויות היוצרים שלהם אל תאגידים שונים לניהול משותף של זכויות יוצרים, על מנת שיגבו עבורם את התמלוגים. התאגיד המוכר ביותר לגביית תמלוגים הינו אקו"ם בע"מ. ואכן, הגורמים הרלוונטיים המשמיעים מוסיקה בפומבי דואגים להסדיר את הזכויות עם גוף זה. העובדה המצערת היא, שבמקרים רבים אותם גורמים אינם מודעים לכך שלא תמה מלאכתם וכי הם עודם חשופים לתביעה בגין הפרת זכויות יוצרים, שכן אקו"ם מנהלת את זכויות היוצרים לגבי הלחן והמילים בלבד ואיננה מעניקה רישיון שימוש בהקלטה עצמה (שהיא כאמור נושא נפרד לזכויות יוצרים).
על מנת להסדיר את השימוש גם בחומר המוקלט יהיה עליכם לפנות לפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ או לפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ (הפי"ל)– לפי ההקשר, אשר מנהלות את זכויות היוצרים של חברות התקליטים. גופים אלה אינם מהססים לתבוע את מי שמפר את זכויות היוצרים של חבריו, הלא הם אולפני ההקלטה.
ובכן, מי יהיה האחראי להפרה במידה ושכרתם תקליטן לאירוע והוא זה שהפר את זכויות היוצרים, מבלי שכלל ידעתם על ההפרה?
בתי המשפט דנו בסוגיה זו, וקבעו באופן חד משמעי כי השאלה שצריכה להישאל איננה מי בעל ציוד ההגברה או מי בחר את השירים, אלא האם בעצם מתן הבמה להשמעת אותם שירים, אותו גורם (כמו בעל אולם אירועים, בעל בית הקפה או בעלים/מארגנים של ארוע בו מושמעת מוסיקה בפומבי) הפיק רווח מכך. בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה לשאלה בידי מי האפשרות למנוע את ההפרה או לגלגל את עלויות ההסדרה לאחרים כגון למשתתפי האירוע.
מבלי להיכנס לעלויות הספציפיות של הסדרת הזכויות, אין ספק כי עלות הפרתן עולה באלפי מונים על התשלום שהיה נדרש מלכתחילה, שכן חוק זכות יוצרים קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך של עד 100 אלף שקל, בגין כל הפרה. בעל זכות היוצרים רשאי לתבוע כל אחד מחוליות שרשרת ההפרה ובכלל זה התקליטן, בעל האירוע, המפיק ומזמין האירוע.
על כן, גם אם אינכם סבורים שבאחריותכם להסדיר זכויות אלה, ואף אם הובטח לכם כי "העניין סודר", הקפידו לוודא זאת בעצמכם, שכן כאמור, ההשלכות עלולות להיות לעיתים כבדות, יקרות ובעיקר מיותרות.