צור קשר
מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי
מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי
הסיטואציה הראשונה: החלטתם לבנות בית וקבעתם פגישה אצל אדריכל. כאשר הגעתם למשרדו המפואר והמדוקדק, הפנתה אתכם פקידת הקבלה אל עבר פינת המתנה, שם הונח, שלא במקרה, אלבום תמונות בו מצולמים באופן מקצועי בתים שונים, אותם תכנן האדריכל. מאחר ותמונה אחת מצאה חן בעינכם, החלטתם להוציא את התמונה מן האלבום ולקחת אותה.
הסיטואציה השניה: הוזמנתם למפגש חברי. בין לבין, מצאתם את עצמכם מעיינים באלבום המשפחתי. תמונה אחת, תפסה את עינכם והחלטתם לקחת אותה למזכרת, שכן אולי, מי ידע, תוכלו לעשות בה שימוש כזה או אחר. הוצאתם את התמונה מן האלבום והכנסתם אל תוך התיק.
שתי הסיטואציות הללו, מופרכות ככל שיהיו, קורות יום יום ברשת.
ההבדל הוא, שבאף אחד מן המקרים, בעל "האלבום" לא ירגיש כי התמונה חסרה לו. הוא גם לא יידע מי נטל אותה. גם הנוטל לא יצטרך להמתין לרגע בו אף אחד לא יסתכל כדי למנוע מבוכה מיותרת. הוא פשוט ילחץ קליק ימני בעכבר, והתמונה מועתקת.
הקלות בהעתקת התמונות, הזמינות של התמונות והאנונימיות של המעתיק, גורמים כל אלה לעיתים, לחשוב בטעות כי אלו מותרות לכל- דבר שעלול לסבך שלא לצורך רבים. לא בכדי כותרתה של רשימה זו, הינה "מלכודת הדבש באינטרנט".
זכרו שתמונה, היא יצירה אומנותית המוגנת בהתאם לחוק זכות יוצרים. מכאן, כי רק לבעל זכות היוצרים (אם זה הצלם או אדם אחר שרכש את הבעלות) יש את הזכות להחליט מה יעשה בתמונה זו. העובדה שהציב אותה באתרו, או ברשת חברתית כלשהי, אין משמעה כי אדם או גוף אחר, פרט לו יכול לעשות שימוש בה. ולעניין זה, "אי הידיעה" או המחשבה שמא מותר לכם לעשות שימוש בתמונה, לא תסייע בידי המעתיק, כאשר יטענו כלפיו שהפר זכויות. החוק אמנם מעניק הגנות מסויימות למפר "תמים" אך יהיה על אותו מפר לעבור משוכה גבוהה למדי, שכן החוק מבדיל היטב בין תמימות אמיתית וכנה לבין היתממות.
לכן, בבואכם לעשות שימוש בתמונות הקפידו תמיד: