על ההבדל בין בעלות על היצירה לבין רישיון שימוש

בעלות על זכויות יוצרים מנותקת ככלל מהחפץ עצמו (ספר, דיסק, DVD או תמונה), אלא חולשת על הזכות לנצל את היצירה לצרכים כלכליים או אחרים, אם זה באמצעות שיכפולה או באמצעות שימושים במדיומים אחרים. כך למשל בעלות בתמונה מסויימת, יקרה ככל שתהיה, לא מאפשרת לבעליה לעשות בה כל שימוש מעבר לתלייתה בביתו או במקום אחר בו יחפוץ.

נהוג לומר, כי לבעל זכות היוצרים קיים מעין מונופול על השימוש שייעשה ביצירה. משכך רק הוא זה שרשאי להחליט מה יעשה בה. נוכח כך שאלת הבעלות על זכויות יוצרים, בכל יצירה שהיא, היא שאלה חשובה מעין כמוה, בייחוד כאשר עסקינן ביצירות מוזמנות, קנויות או כאלה שנוצרות בשיתוף פעולה בין מספר גורמים.

חוזים רבים בעולם המדיה והתקשורת (אבל לא רק) נוהגים להפריד בין שתי זכויות עיקריות בהקשר לזכויות היוצרים. האחת זכות היוצרים על היצירה (כלומר הבעלות) והשנייה הזכות להשתמש באותה זכות. על אף ששתי זכויות אלה נשמעות כמעט זהות, קיימים הבדלים מהותיים ומשמעותיים ביניהן ועל כן חשוב להבינם.

בעוד שזכות היוצרים מקבעת את מעמדו של המחזיק בה כ"בעלים" של הנכס הרוחני, הרי שזכות השימוש באותו נכס, היא זו שמאפשרת לנצל את היצירה למטרות כלכליות כגון לשידור, ביצוע פומבי, הפצה, מסחור ועוד. דומה הדבר להבדל בין בעלות על בית לבין היכולת להשכיר אותו א לקבוע אילו שימושים ייעשו בו. במקרה זה, הבעלים של הבית אמנם הוא בעל הזכות הקניינית על הבית, אך אין לו את האפשרות לעשות בו שימוש או לנצלו או לקבוע מי יגור בו.

זכויות השימוש ביצירה מסויימת יכולות להיות בלעדיות או משותפות (ובמקרה כזה יש להקפיד שיתבצע תיאום בין בעלי הזכויות).  כן, ניתן להגבילן בזמן, בטריטוריה, או למדיה מסויימת (למשל, שידור בטלויזיה בלבד).

בדומה לזכות השימוש, גם הזכות ליהנות מן הפירות של היצירה ולקבל רווחים או תמורה, איננה שייכת אוטומטית לבעל זכויות היוצרים. הזכות לקבלת רווחים מניצול היצירה יכולה .להתחלק בין מספר גורמים, זאת בהתאם להסכמות נקודתיות, אשר חשוב לשים אליהם לב.