צור קשר

מלא/י את הטופס
ונחזור אליך בהקדם האפשרי

"ברור שהוא הבין שהוא מצולם לסרט", "אמרתי לו שזה יהיה בסוף סרט", "בטח שהיא מסכימה, היא אמרה את זה למצלמה"…

משפטים כאלה ועוד רבים אחרים נשמעים לא אחת מאת לקוחותינו, יוצרי ויוצרות קולנוע דוקומנטרי, אשר נאלצים להסביר מדוע אין בידם כתב ויתור (ריליס) מאת המצולמים, ולעיתים עומדים, חסרי אונים מול גופי שידור אשר מסרבים להתקשר עמם עד שנושא זה לא יובטח. במקרים גרועים יותר, עלולים למצוא עצמם, אותם יוצרים, מספקים הסברים גם בבתי המשפט או בהליכים משפטיים מורכבים, רק בגלל שלא הקפידו על החתמת המצולם על אותו מסמך חשוב.

מהו כתב ויתור?

כתב ויתור, או בשמו המקובל "ריליס" (או כתב שחרור) הנו לרוב מסמך קצר, בן עמוד אחד, במסגרתו משתתפים אשר עתידים להשתתף בסרט או בסדרה, מעניקים ליוצר את הרשות לעשות שימוש בדמותם, בשמם ובקולם במסגרת הסרט לפי שיקול דעתו הבלעדי.

לרוב מעוגנת במסמך זה ההסכמה של המצולם שייעשו מגוון של שימושים בסרט ללא היכולת שלו להתחרט וללא ההתחייבות של היוצר אכן לשדר את הקטעים בהם צולם. כמו כן, מוסדר נושא העדר התמורה (כך לרוב) וכן העדר זכויותיו של המשתתף בקשר לסרט.

מדוע מומלץ להחתים על כתב שחרור?

בראש ובראשנה כתב שחרור קובע ומקבע באופן מפורש וברור את הסכמתו של המשתתף להצטלם ולהופיע בסרט. הסכמה כתובה זו הנה רבת משמעות, כי היא מעניק ליוצר סוג של וודאות באשר להסכמת המצולם ולהיקפה.

כל הסדר אחר, כגון "הסכמה למצלמה" או "הסכמה משתמעת", עלולה בבוא היום להפוך לבעייתית אל מול טענות של המצולם כי סוכמו עימו דברים אחרת או כי ציפה לתוצאה שונה.

יש לזכור, כי סרטים וסדרות דוקומנטריות, מאופיינות בזמן הפקה יחסית ממושך. כך שבהחלט ייתכן כי עלולים לחלוף לעיתים מספר שנים מהיום בו משתתף הצטלם לסרט ועד ליום ההקרנה. בתקופה זו, עלולים להתרחש אצל אותו משתתף שינויים ניכרים בחייו. הוא כבר לא אותו אדם שהיה. סביבתו השתנתה, כך גם מצבו המשפחתי והמקצועי. כך שייתכן בהחלט כי אותו משתתף, אשר תועד בנסיבות שאינן נוחות לו היום, יתנגד לשימוש בקטעים בהם מופיע- גם אם בזמנו שיתף פעולה.

באחד המקרים בהם טיפל משרדי, ביצע המשתתף הראשי פעולות רבות על מנת למנוע הקרנתו של סרט, זאת לאור לחצים רבים שהופעלו עליו על ידי הסביבה החדשה שלו. אי החתמתו או החתמת יתר הדמויות על רליס, הקשתה על המפיק להתמודד אל מול טענות אלה, מה שלבסוף הסב נזקים משמעותיים לסרט ולמפיק.

במקרה אחר, תבע אחד המצולמים את המפיק בטענה שהצבתו בסרט, בסיטואציה בה תועד, מבזה ומשפילה אותו ועל כן דרש להסיר את הקטע בהשתתפותו ולקבל פיצוי.

במקרה נוסף, מצבו הבריאותו של המצולם הידרדר עד כי כבר לא היה כשיר לחתום על כתב ויתור ומשפתו התנגדה לשימוש בצילומיו.

ומה אם הם יגידו לא?

החשש העיקרי של רבים מהיוצרים הוא מהתגובה של המשתתפים אל מול הדרישה לחתום על כתב שחרור. זהו חשש שווא, שכן הנסיון מלמד כי ככלל, מצולמים מסכימים לחתום על כתבי ויתור ואף מצפים כי מסמך כזה יוגש להם מתוך הבנה לצרכי היוצר. מובן כי ניסוח של מסמך קצר ותמציתי יקל על החתמת המשתתפים.

זכרו שהחתמת מצולם על כתב ויתור לאחר מעשה, או לאחר תקופה ממושכת מיום הצילום, מקשה על ההחתמה ואף מקנה לו עמדת כוח, ככל ומדובר בתנאי להקרנת הסרט או הסדרה. לכן, המלצתנו היא לא להשאיר נושא זה פתוח, ולהחתים כבר בשלבים הראשונים של ההפקה את כל המשתתפים ללא יוצא מן הכלל על כתבי ויתור.