מה יש לכלול בהסכם מייסדים?

מאחר וחברה יכולה להנפיק עוד מניות (למשל במקרה של השקעה) וגם רשאית לרכוש את מניותיה בחזרה (פחות נפוץ, אבל קיים בנסיבות מסויימות) חשוב מאוד להסדיר בהסכם המייסדים את נושא דילול השותפים ולוודא שגם אם יונפקו מניות, שיעור הבעלות יישמר באופן יחסי.

לשם הההמחשה, ניקח את החברה הדמיונית (שתלווה אותנו גם בהמשך) המיזם הצעיר בע"מ. למיזם הצעיר יש 4 שותפים שווים, שלכל אחד מהם 25% בעלות בחברה. למיזם הצעיר יש 400 מניות מונפקות, כך שכל אחד מבעלי המניות קיבל 100 מניות. החברה מבקשת לגייס משקיע ולהקצות לו 200 מניות, כך שהון המניות של החברה יכלול 600 מניות. במצב זה, אמנם מספר המניות של כל שותף נשאר כשהיה, אך שיעור האחזקות של כלל השותפים קטן.

פה חשיבותו של הסכם מייסדים נכון בא לידי ביטוי. הוראה מתאימה בהסכם המייסדים יכולה לוודא שתמיד כל השותפים ידוללו באופן שווה ולא יווצר מצב שאחד השותפים מדולל על פני האחרים.

חלוקת התפקידים

רבים מהמיזמים מורכבים משותפים המשלימים זה את זה. האחד אחראי על השיווק, האחר על התכנות, השלישי על הקידום והרביעי על העיצוב.

רעיונית, שילוב של מספר בעלי מקצועות, נשמע מנצח. הבעיות כמובן מתחילות כאשר אין הגדרה מדוייקת של תחומי האחריות והציפיות מכל אחד בקשר לתפקידו. לכן, חשוב מאוד להגדיר בדיוק מה כל אחד עושה ואיפה מתחילה ונגמרת האחריות שלו. לא פחות חשוב הוא לקבוע מהו היקף השעות שעל כל אחד מהשותפים להשקיע (משרה מלאה, חצי משרה וכך הלאה) ומה קורה כאשר אחד השותפים מואס במיזם ומפסיק להשקיע בו (קורה לא מעט).

מנגנון קבלת החלטות

איך מקבלים החלטות? האם פה אחד או ברוב קולות? לכל מנגנון, באופן טבעי, יתרונות וחסרונות. למשל, בעוד שמנגנון של "פה אחד" מותיר כוח רב לכל השותפים להטיל "וטו" על כל החלטה, הוא יכול ליצור מצב של "דד לוק" (deadlock)- קיפאון- בחברה וחוסר יכולת לקבל החלטות. מנגד, מנגנון של רוב קולות עשוי לקפח את אחד השותפים או ללכת בניגוד לדעתו.

לכן, חשוב לקבוע בדיוק איך יתקבלו ההחלטות בחברה ומי מקבל אותם. למשל, ניתן לקבוע שההחלטות השוטפות והרגילות יתקבלו ברוב קולות, אך ההחלטות המהותיות והחשובות (כגון מכירת החברה, גיוס הון, רכישות משמעותיות, שינוי של הון המניות וכיו"ב) יתקבלו פה אחד.

דירקטוריון

הדירקטוריון הוא הועד המנהל של החברה. הוא זה שמתווה את מדיניות התאגיד, מחליט על זכויות חתימה, חלוקת דיבידנדים ועוד. חשוב לקבוע מי יהיו החברים בדירקטוריון וכמה קולות יש להם בו. בדר"כ, כאשר מספר שותפים מקימים חברה ביחד, לכל אחד יש קול אחד בדירקטוריון, כאשר מנגנוני קבלת ההחלטות הם כפי שפירטנו למעלה.

יש לקחת בחשבון כי כל משקיע אשר ייכנס לחברה ירצה זכות השפעה בדירקטוריון ולכן גם פה חשוב לוודא כי הדילול יהיה יחסי ושוויוני.

סודיות

החלת חובת סודיות על כל השותפים היא תנאי הכרחי לקיום המיזם. כך ניתן להבטיח כי סודות מסחריים לא יזלגו והמידע הרב שנצבר אודות המיזם ובעקבות פעילותו, יישאר בחברה ולא יעשה דרכו אל חברות מתחרות אל המדיה. בנסיבות מסויימות פרסום במדיה כלשהי יכול למנוע רישום של נכסי קניין רוחני כגון פטנטים ומדגמים, זאת כמובן מעבר לנזקים האחרים.

כמובן שלא ניתן לוודא באופן הרמטי כי שום מידע לא יזלוג. אם החלת חובת סודיות על השותפים היא דרישה מינימלית בהקשר זה.

אי תחרות

מה קורה כאשר שותף מחליט לפרוש מהמיזם או למכור את מניותיו? ברור שלא ניתן לסבול מצב שבו הוא יקים מיזם מתחרה. מקובל לקובע תקופת צינון מסוימת שתמנע מאותו שותף פורש לפעול באותו תחום או ליצור קשר עם לקוחות או ספקים.

זכות סירוב ראשונה

הסכם מייסדים חייב לצפות פני עתיד. מצב בו אחד השותפים מבקש לפרוש מהשותפות באמצעות מכירת מניותיו, הוא מצב שעשוי בהחלט לקרות. על מנת שיתר בעלי המניות לא ימצאו את עצמם עם שותף חדש שרכש את המניות מהשותף הפורש, יש לכלול בהסכם הוראה המחייבת את השותף הפורש להציע ראשית את מניותיו לשותפים. רק במצב בו יסרבו, יוכל השותף הפורש להציע את חלקו לצד אחר- ובלבד שיהיה הדבר באותו המחיר ובאותם התנאים. אם ישנה את המחיר או את התנאים- יהיה חייב לחזור ולהציע לשותפים את המניות ולהמתין לסירובם. זוהי בעצם זכות הסירוב הראשונה. הזכות להגיד לא.

לצד זכות זו, קיימות זכויות אחרות שנועדו לשמור על בעלי המניות, כגון זכות ההצטרפות (יכולת לחייב את הרוכש לרכוש את חלקיהם של בעלי המניות הנותרים וחובת ההצטרפות (יכולת לחייב את בעלי מניות המיעוט למכור את המניות שלהם במקרה של מכירה).

 משרדנו מלווה מיזמים, חברות וסטארטפים רבים, צרו עמנו קשר ונשמח לתרום לך מנסיוננו ולנסח עבורכם הסכם מייסדים או לשמור על זכויותיכם כשותפים במיזם.