צילום: עודד אליגון
נקודת המוצא של דיני זכויות היוצרים היא למנוע מאדם אחר לקחת לעצמו את פרי עמלו של היוצר וכן לתת ליוצרים תמריץ כלכלי להמשיך וליצור יצירות.
אך על מנת שלא להרתיע יוצרים פוטנציאליים ליצור יצירות, שמא יואשמו כי העתיקו את יצירתו של חברם, הושרש עיקרון בפסיקת בית המשפט העליון והוא כי הרעיון הנמצא בבסיס כל יצירה אינו מוגן, אך הביטוי לאותו רעיון יזכה להגנת זכות היוצרים. על-כן, מה שאסור הוא ההעתקה ולא עצם היצירה של מוצר זהה (למשל: ספר הוא רעיון אך המלל בו הוא הביטוי המיוחד של אותו רעיון).
על מנת שיצירה תהיה מוגנת על פי דיני זכויות יוצרים אין צורך לרשום אותה בכל מרשם או פנקס. סעיף 4(א) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח- 2007 מונה שלושה תנאים מצטברים על מנת שיצירה תזכה להגנה זו:
1. עליה להימנות על אחת מחמשת סוגי היצירות המנויות בחוק– ספרותית, אמנותית, דרמטית, מוסיקלית או תקליט.
2. עליה להיות מקורית– דרישה זו נחלקת לשניים- ראשית על היצירה להיות יצירה עצמית של היוצר, ושנית, על היצירה לגלם מידה מסויימת של יצירתיות. כלומר לא די שהיוצר השקיע עמל ביצירת היצירה (כמו איסוף כתובות למשל), יש להראות כי הושקע ביצירה ניצוץ כלשהו של יצירתיות.
3. עליה להיות מקובעת– על הקיבוע להיות בצורה פיזית כלשהי (דף נייר, קובץ מחשב, הקלטה, וידאו וכדומה).
?מהן הזכויות של בעל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים
החוק מעניק לבעל זכות היוצרים אגד של זכויות משנה בהתאם לסוג היצירה כגון זכות ההעתקה, זכות הפרסום, זכות הביצוע הפומבי, זכות העמדה לרשות הציבור (אינטרנט) ויצירת יצירות נגזרות (כגון הסבת ספר למחזה).
האם ניתן לסחור בזכויות יוצרים?
היוצר, בדומה לכל בעל נכס מוחשי אחר, יכול לסחור בזכויותיו ככל העולה על רוחו. כך למשל, יכול יוצר של תוכנה להחליט למכור את זכות היוצרים שלו בתוכנה בכללותה או למוכרה רק באופן חלקי ולצורך שימוש מסויים או רק במקום גיאוגרפי ספציפי. בהתאם, בעל זכות היוצרים רשאי גם להעניק רשיונות לשימוש בכלל זכויותיו או בחלקן, באופן בלעדי או לא בלעדי, לתקופה קצרה או ממושכת, במדינה אחת או יותר.
מהי תקופת זכות היוצרים?
זכות היוצרים ביצירה איננה ניתנת ליוצר לתקופה בלתי מוגבלת, והיא פוקעת, ככלל, 70 שנה לאחר מותו של היוצר והופכת לנחלת הציבור (Public Domain) אשר יכול מצידו לעשות ביצירות אלה שימוש מבלי לקבל את רשות בעל זכות היוצרים.
מיהם הבעלים של היצירה?
החוק קובע כי היוצר הוא הבעלים הראשון של היצירה למעט שלושה חריגים:
א. יצירה שנוצרה על ידי עובד– היצירה תהיה של המעביד, אם היצירה נוצרה לצורך העבודה ובמהלכה, אלא אם העובד והמעביד סיכמו ביניהם אחרת.
ב. יצירה מוזמנת– ברירת המחדל היא כי היצירה שייכת ליוצר, אלא אם הוסכם אחרת בין המזמין ליוצר- או במפורש או במשתמע. הוספת המילה "במשתמע" הוסיפה חוסר וודאות גדול לקביעה למי שייכת היצירה ומהן הפעולות שייחשבו כפעולות שהשתמע מהן כי הוסכם שהבעלות תהיה שייכת למזמין.
ג. יצירה שהיא דיוקן או צילום של אירוע משפחתי או פרטי– במקרה זה המזמין ולא היוצר הוא הבעלים, אלא אם הוסכם אחרת ביניהם. לשם הדוגמא, אם צלם חתונות לא קיבל את הסכמת המזמינים, אסור לו לפרסם את תמונותיהם באתר האינטרנט שלו מאחר וזכות היוצרים בהם אינן שלו.
שימוש הוגן
על אף שרק לבעל זכויות היוצרים נתונה היכולת להרשות שימוש ביצירתו, כולה או חלקה, מונה החוק מספר שימושים מותרים ביצירה, אשר לצורך עשייתם לא נדרשת כל הסכמה מצד היוצר ולא נדרשת עבורם כל תמורה. שימושים אלה הנקראים בלשון החוק "שימוש הוגן" נועדו להשיג מטרות חברתיות כלליות כגון לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
הפרת זכויות יוצרים ופיצויים
חוק זכות יוצרים קבע מנגנון של פיצויים ללא הוכחת נזק כנגד מי שעשה שימוש כלשהו ביצירה (שאינו שימוש הוגן) מבלי לקבל את הסכמתו של בעל הזכות ובכך הפר את זכות היוצרים. מנגנון זה, משרת שתי מטרות. האחת, הבטחת פיצוי לתובע מאחר ולרוב קשה להעריך באמת מהו הנזק שארע בפועל ושנית להרתיע מפירים פוטנציאליים מאחר והפרת הזכות תהיה יקרה ובלתי כדאית (יקרה הרבה יותר משימוש ביצירה בתשלום למשל). יש לזכור כי הפרת זכות יוצרים היא גזילה לכל דבר. עצם היותה של הזכות בלתי מוחשית איננה מתירה אותה לקהל הרחב. זכות היוצרים הינה זכות קניינית בדומה לכל חפץ או נכס מוחשי אחר.
לפי החוק, כל הפרה של זכות יוצרים יכולה לזכות את בעליה בפיצויים, ללא הוכחת נזק, בסכום שבין 0 ל- 100,000 ₪. לבית המשפט נתון שיקול הדעת להכריע את גובה סכום הפיצוי בהתאם לאופי ההפרה, התמשכתה, היקפה, חומרתה, הרווח שצמח למפר מההפרה ועוד.
הזכות המוסרית
יחד עם הזכות החומרית, מעניק החוק ליוצר זכות מוסרית ביחס ליצירה שיצר. זכות זו מבטאת את הקשר המיוחד שבין היוצר ליצירתו ועיקר משמעותה הוא שניים:
- זכות האבהות- זכותו של יוצר שהיצירה תיקרא על שמו ויינתן לו קרדיט על פי המידה המקובלת בנסיבות העניין.
- הזכות לשלמות היצירה- זכותו של היוצר למנוע שינוי, פגימה או סילוף ביצירה המפחיתים את ערכה או כבודה של יצירתו.
הזכות המוסרית נפרדת מהזכות החומרית וניתן לתבוע פיצוי בגינה בלבד. להבדיל מזכויות היוצרים החומריות, הזכות המוסרית היא אישית ואינה ניתנת להעברה. על פניו נראה שהזכות לא ניתנת גם לויתור אך אין קביעה חד משמעית לגבי זה.
משרדנו מתמחה בזכויות יוצרים ועוסק באופן יומיומי בנושאים הקשורים לכך כגון הפרות של זכויות יוצרים, ייעוץ לחברות ועסקים, רישום זכויות יוצרים, רשיונות שימוש, חוות דעת ועוד.
